ששון נ' טקטיקום יתרונות שיווקיים בע"מ

פסק דין

1.האם פוטרה התובעת, לאחר כארבעה חודשי עבודה בשירות הנתבעת, עקב הריונה, תוך הפרת הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"א -1981 (להלן:"חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה") ובחוסר תום לב, הינה הסוגיה העיקרית המונחת לפתחינו בתיק זה. במידה והתשובה לכך הינה חיובית, עלינו להכריע מה סכום הפיצוי המגיע לתובעת, בשל כך.

תשתית עובדתית כעולה מחומר הראיות ומהעדויות שהוצגו בפנינו

2.התובעת, רומי ששון, עבדה בשירות הנתבעת, חברת טקטיקום יתרונות שיווקים בע"מ, (להלן:"הנתבעת"), החל מיום 11.12.08 ועד למועד בו פוטרה, 10.4.09.

3.ביום 17.11.08 נחתם הסכם העסקה בין התובעת לבין הנתבעת ובו נקבעו תנאי העסקת התובעת בשירות הנתבעת. תפקידה של התובעת הוגדר בהסכם העסקה, נציגת מכירות גיוס בתי עסק להנחות והטבות במעמד החיוב לתוכנית כאל אקסטרה (גיוס בתי עסק).

4. בהתאם לסעיף 4 להסכם העסקה, סוכם כי שכרה של התובעת יהא מורכב משכר ברוטו בסיסי ובנוסף תגמול בהתאם ליעדים שהציבה החברה לגיוס בתי עסק. מתלושי השכר עולה כי שכרה של התובעת הורכב משכר יסוד בסך של 4000 ₪ ובנוסף רכיב עמלות משתנה.

5.התובעת קיבלה, כחלק מתנאי העסקתה, רכב חברה ומכשיר טלפון נייד.

6. התובעת הודיעה למנהלת הישירה שלה, גב' לי כנף לוי (להלן: "הממונה הישירה") על היותה בהריון עוד בשלב ביצוע החפיפה ובשלב מאוחר יותר הודיעה גם למנכ"ל הנתבעת על עובדת היותה בהריון.

7.ביום 5.4.2009 נמסר לתובעת מכתב הפסקת עבודה בו צויין, כמצוטט:

" הריני להודיעך כי עקב המצב הכלכלי במשק ועקב שינויים ארגוניים בחברה אנו מודיעים לך על הפסקת עבודתך בחברתינו החל מהיום. האמור במכתבינו מהווה הודעה מוקדמת, ופיטורייך יכנסו לתוקפם החל מה- 10.4.09...."

8. התובעת נדרשה להחזיר את הרכב שבו השתמשה במהלך תקופת העסקתה, מיד עם פיטוריה, אולם בעלה של התובעת החזיר אותו רק למחרת וזאת לאחר שהנתבעת מסרה לה כי היא שוקלת להגיש כנגדה תלונה במשטרה בעקבות לקיחת הרכב בניגוד לבקשת הנתבעת להשאירו.

תימצות טענות התובעת

9.לטענת התובעת סיפרה היא לממונה הישירה, על היותה בהריון, נוכח העובדה כי שאלה אותך על כך, עוד בשלב החפיפה. לטענת התובעת הממונה הישירה שלה לחצה עליה לספר למנכ"ל הנתבעת, את דבר הריונה. לאחר שעברה התובעת את בדיקת השקיפות העורפית, בהיותה בחודש הרביעי להריונה סיפרה התובעת למנכ"ל כי היא בהריון. לאחר מספר שבועות בודדים פוטרה התובעת, לטענתה ללא שימוע ורק בשל היותה בהריון.

לטענת התובעת פיטוריה היתה תוך אפליה אסורה מחמת מינה ובשל היותה בהריון. כמו כן טוענת התובעת כי פיטוריה נעשו בחוסר תום לב ותוך הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 א' לפקודת הנזיקין ובכך נגרם לה נזק. נוכח האמור התובעת תובעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 10 לחוק שיוייון הזדמנויות בעבודה בכימות כספי של 50,000 ₪ וכן בנוסף פיצוי בגין נזק שלא בממון על סכום של 20,000 ₪.

10. מנגד, טוענת הנתבעת כי עובר למסירת מכתב הפיטורים לתובעת הובהר לה, על ידי מנכ"ל הנתבעת, בעל פה, סיבת פיטוריה, כפי שגם פורט במכתב הפיטורים. לטענת הנתבעת אין כל קשר להריונה של התובעת, לפיטוריה. עוד טוענת הנתבעת כי בארבעת החודשים האחרונים טרם פיטורי התובעת, היו לנתבעת קשיים כספיים והנתבעת לוותה מחברת ויזה כאל מאות אלפי ₪ שהתחייבה להחזירם ב-24 תשלומים חודשיים רצופים, דבר שהעיק על נזילות הנתבעת ולכן נעשו פעולות לצמצום ההוצאות של הנתבעת, לרבות פיטורי התובעת. עוד טוענת הנתבעת כי רצתה להגיש תלונה במשטרה כנגד התובעת בגין לקיחת רכב על ידי התובעת ללא רשות לאחר פיטוריה. כן מדגישה הנתבעת כי רוב עובדיה הינם נשים שרובן היו בהריון, ילדו והמשיכו לעבוד אצל הנתבעת, ללא כל קשר למינן ולמצבן הפיזי.

הראיות העיקריות שהוגשו בתיק זה

11.מטעם התובעת הוגשו שני תצהירי עדות ראשית: של התובעת, ושל בעלה, מר צחי ששון. כמו כן התובעת צרפה תימלול שיחה בינה לבין מנכ"ל הנתבעת, שנערכה ביום בו פוטרה. מטעם הנתבעת הגישו תצהירים, מנכ"ל הנתבעת- מר אלברט הרוש, הגב' לי כנף לוי- הממונה הישירה ועובדות נוספות – הגב' רחלי איפלה, הגב' סיגל ראובן וייל, הגב' אדר שריר יוגב והגב' שרון סקיבה. כלל עדי התביעה וההגנה נחקרו בחקירה נגדית במהלך דיון ההוכחות.

דיון והכרעה

חוק שיוון הזדמנויות בעבודה -המסגרת הנורמטיבית

12.האיסור על פיטורי נשים הרות בשל הריונן מעוגן באופן ספציפי בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים") ובחוק שיוון הזדמנויות בעבודה. הפליה בפיטורים מעבודה של אישה, בשל היותה בהריון, מהווים על פי שיטת המשפט בישראל, שמשפט העבודה הוא חלק אינטגרלי ממנה, ועל פי ערכי היסוד שלה, הפליה אסורה ופסולה, המנוגדת לעקרון השוויון. פיטורים בדרך זו מהווים קיום של חוזה העבודה שלא בתום לב.